Home > כללי > Don't Dis My Ability

היי, קוראים לי שי פיגל, ואני רוצה לספר לכם על החוויות שלי כבוגרת מחזור ג' במכינת בחנתון. למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מהבית לתקופה ממושכת, יותר מכל מהבועה בה גדלתי במשך שמונה עשרה שנה. אני זוכרת בעיקר הרבה רגשות מועצמים. קודם כל כלפי עצמי, כחלק מתהליך התבגרות, אבל בעיקר ביחס לסביבה חדשה ודברים שטרם נחשפתי אליהם עד לאותו שלב. במסגרת המכינה התנדבתי בכפר תקווה בו שוהים אנשים עם מוגבלות. אני מודה שלקח לי זמן להבין את המקום שלי ולהתגבר על חששות ראשוניים, אך עם הזמן, משהו באווירה שם הצליח לחדור אליי. לאט לאט כל הסטיגמות הראשוניות שלי נעלמו כלא היו. הבנתי שהגעתי למקום חי, חם, מלא הומור.
בשנה שעברה התחלתי את לימודיי בבצלאל. בחופשת הסמסטר הייתי מעורבת בפרויקט ארטיביסטי (אמנות המשלבת אקטיביזם) בו נדרשנו למצוא דרכים לנפץ סטיגמות הנוגעות למוגבלות. יחד עם שאר הסטודנטיות באותה סדנה, הגענו להבנה משותפת שיש בנו רצון לעסוק ביחס בין מוגבלות ומיניות – נושא כל כך טבעי ואנושי שהופתענו לגלות כמה השיח סביבו הוא טאבו. מסדנה קצרה בת שבוע, לצד מגפה עולמית, התפתח מחקר ארוך טווח של מספר חודשים. עבורי זו הייתה חוויה מדהימה ומלמדת מכל הבחינות. נזכרתי באותן תחושות משנת המכינה. על רעש של סטיגמות מתנפצות, על אותה תפיסה מצומצמת שהייתה קיימת בראש שלי מתפוגגת. התוצר הסופי של הפרויקט מוצג כחלק מהמהדורה הדיגיטלית של יריד צבע טרי.
לינק לפרויקט: https://specialedition2020.freshpaint.co.il/en/dont-dis-my-ability/

(בתמונה מצולמות.ים: דנה אלוני, אלירן גולן, דני גרמייז, ויטל זינגר)

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*